בנימין נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 1.11.2011 בין רכב מסחרי לאוטובוס ברחוב מנחם בגין לכיוון כיכר המושבות בתל אביב.

הצדדים:

התובע הינו הבעלים והנהג ברכב המסחרי שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב המסחרי").

הנתבעת הינה הבעלים של האוטובוס שהיה מעורב בתאונה.

הנתבע היה נהג האוטובוס שהיה מעורב בתאונה.

תמצית גרסאות הצדדים:

תמצית גרסת התובע:

לטענת התובע בעת שהיה בעצירה מחולטת במרחק של כמטר וחצי מהמדרכה פגע בו האוטובוס שניסה להיכנס לתחנה במהירות והפתעה. לטענת התובע הוא עצר את רכבו כדי לברר איך להגיע לכתובת של לקוח שהיה בדרכו אליו. האוטובוס שנסע משמאלו הבחין בנוסע בתחנה וסטה בפתאומיות לנתיב בו עמד בעצירה מוחלטת, ותוך כדי סטייה גרם לתאונה.

תמצית גרסת הנתבעים כפי שהעיד עליה הנתבע 2:

לטענת הנתבע 2 (נהג האוטובוס) הוא נסע בנתיב השני מימין וביקש להיכנס לתחנת אוטובוס שהייתה בנתיב שמימינו. לטענתו הנתיב הימני מיועד לאוטובוסים בלבד, אך בפועל חנו לצידי המדרכה רכבים שהיה עליו לעקוף. לטענתו, הוא הבחין ברכב התובעת ועקף אותו . לטענתו כאשר כבר כמעט סיים את הכניסה לתחנת האוטובוס בנתיב שמימינו הרגיש מכה בחלק הימני אחורי של האוטובוס וזאת לטענתו מיציאה פתאומית של התובע ממקום עצירתו.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ועד מטעמו וכן נהג האוטובוס.

מהעדויות עולה כי אין מחלוקת על כי התובע עמד במרחק של כמטר וחצי משפת המדרכה הצבועה במקום זה "באדום צהוב" , דהיינו מקום המיועד רק לתחנת אוטובוס ומעבר לכך ב"אדום לבן", דהיינו איסור חנייה. מהאמור לעיל עולה כי התובע עמד במקום האסור לחנייה ואף לעצירה.

הן התובע והן העד מטעמו (הלקוח אליו אמור היה להגיע) העידו כי התובע היה בעצירה מוחלטת בממטרה לקבל הוראות חנייה במקום עסקו של העד אליו הגיע להרכיב סורג. הנתבע לעומתו חזר וטען כי התובע החל בנסיעה באופן פתאומי.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בכתבי הטענות והתמונות שהוצגו לי בדיון הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות . התובע עצר מלכתחילה במקום האסור לעצירה והיווה מכשול לזרימת התנועה וזאת בין אם היה בעצירה מוחלטת ובין אם בדיוק התחיל בנסיעה. במקרה הנדון לא מצאתי כי יש להטיל רשלנות תורמת על נהג האוטובוס שכן ממיקום הנזקים ברכבים עולה כי גרסת הנתבע היא הנכונה, דהיינו התובע כבר היה בתחילת נסיעה. מוקד הנזק לתובע הינו בטמבון הקדמי, אך ניתן לראות שראשיתו בצד השמאלי הפגוע יותר, ואילו האוטובוס קבל "שיפשוף" בגלגל האחורי ימני, דהיינו התאונה אירעה כאשר האוטובוס כבר היה ברובו באזור התחנה לאחר שעבר את רוב רובו של רכב התובע.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע תשלום הוצאות לנתבעים בסך 300 ₪ תוך 30 יום.

לתובע זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: